החלטה בתיק רע"פ 8482/10

א.        בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אליקים) בע"פ 42115-05-10 מיום 19.10.10, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (סגן הנשיא צמח) בעמק 14180-08-09 מיום 11.4.10. באותו תיק הורשע המבקש בעבירות על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן החוק) ונגזר דינו, כפי שיפורט בהמשך. בד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.

רקע והליכים

ב.        המבקש בנה בית מגורים בשטח כולל של כ-690 מ"ר ללא היתר בניה ובניגוד לייעוד הקרקע. הוא המשיך בבניה תוך הפרת צוי הפסקה מינהליים ושיפוטיים שהוצאו נגדו. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין תוך סטיה מתכנית, לפי סעיפים 204 (א) ו- 204(ב) לחוק; שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה לחוק, עבירה לפי סעיף 204 (ג) לחוק; אי קיום צו הפסקה מינהלי, עבירה לפי סעיפים 224, 237 לחוק; אי קיום צו שיפוטי, עבירה לפי סעיפים 240-239 לחוק; ואי קיום צו למניעת פעולות, עבירה לפי סעיפים 246 ו- 249 לחוק. יצוין כי צו הפסקה מינהלי נמסר למבקש ב-26.10.08, תוך שהבניה בעיצומה, ומשהמשיך לבנות נמסר לידיו ביום 18.11.08 צו שיפוטי, אך הוא המשיך לבנות ושילש את הבניה עד תומה, מ-230 מ"ר בעת הצוים ל-690 מ"ר.

ג.        בית משפט השלום גזר על המבקש עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים למשך 3 שנים, קנס כספי בסך 250,000 ש"ח או 500 ימי מאסר תמורתם, תשלום של כפל אגרות בניה בסך 41,400 ש"ח, וחתימה על התחייבות כספית בסך 50,000 ש"ח כי יימנע מביצוע עבירות שבהן הורשע בתיק זה. כן הורה בית המשפט על הריסת הבניה עד ליום 1.4.11, ככל שלא יהיה בידי המבקש היתר בניה כחוק עד ליום זה. צוין, כי העבירות שביצע המבקש חמורות הן, בפרט הפרת צוי הפסקה מינהליים ושיפוטיים, שכן בכך יש משום "התרסה של העבריין נגד שלטון החוק ואי ענישה מרתיעה ומתאימה עלולה 'לעודד' צפצוף על הוראות החוק ועשיית דין עצמית".

ד.        ערעור המבקש על גזר הדין לבית המשפט המחוזי נדחה. הודגש, כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעות הערכאה הדיונית לעניין גזר הדין, אלא בנסיבות חריגות, מה שלא התקיים בענייננו. הודגש, כי בית המשפט הסתפק, לפנים משורת הדין, אך במאסר על תנאי, ולא במאסר בפועל. מכאן הבקשה הנוכחית.

בקשת רשות הערעור

ה.        בבקשה נטען כי על המבקש נגזר עונש חסר תקדים בחומרתו. עוד נטען, כי בקביעת גובה הקנס חרג בית המשפט מסמכותו, שכן ניתן להעניש רק פעם אחת בגין הפרת סעיפיו השונים של סעיף 204 לחוק, ולהטיל את העונש החמור יותר מביניהם; נטען כי אף בגין הפרת צו ההפסקה המינהלי והצו למניעת פעולות ניתן להעניש את המבקש פעם אחת בלבד. עוד נאמר, כי לא ניתן היה להטיל קנס יומי לפי סעיפים 237, 240 ו-249 לחוק, שכן לא עלה בידה של המשיבה להוכיח לאורך כמה ימים נמשכה העבירה. נטען בהקשר זה, כי בהודעה שנמסרת לנאשם על ידי הועדה המקומית והמתריעה על ביצוע העבירה, יש מקום לכלול הודעה בהתאם לסעיף 204 לחוק בדבר האפשרות להטיל קנס יומי. יתרה מכך, כנאמר, באפשרות בית המשפט להטיל קנס יומי אך ביחס לימים שבהם המשיך נאשם בביצוע העבירות לאחר ההודעה, או בשימוש חורג שהוא מסוגל להפסיקו. כנטען, בעצם הותרת המבנה על כנו אין להקים אפשרות לפסיקת קנס יומי, באשר אין לנאשם אפשרות להפסיק את השימוש החורג אלא על ידי הרס המבנה. לבסוף נטען, כי גזר הדין ביטא אך ורק שיקולי הרתעה עונשיים, ולא שיקלל שיקולים לקולה, כגון הודאתו של המבקש ונסיונותיו לקבל היתר בניה; כן התעלם בית המשפט מהשלב המתקדם שבו מצוי הליך קבלת היתר הבניה.

הכרעה

ו.        הבקשה אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ועל כן אינה מצדיקה דיון בתיק בגלגול שלישי. יתר על כן, טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטיה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

ז.        בנסיבות המקרה דנן אינני מוצא עילה להתערבות. עבירות תכנון ובניה הן תופעה רחבת היקף, והרתעת עברייני החוק בתחום הבניה אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טיפול מתמיד יעיל וללא פשרות. פתיחת הליכים להסדרתה בדיעבד של בניה בלתי חוקית, לאחר התחלת עבודות הבניה, אין בה כדי להכשיר במישור העונשי את העבירות, ייעודם של צוי ההריסה המינהליים הוא בהפסקתו המיידית של הנוהג הפסול, שבו מבקש עבריין הבניה לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים (רע"פ 10992/07 סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית ולתכנון ובניה בירושלים (לא פורסם); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577, 590). בהקשר זה ראו והשוו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 8.1150 בקשות לדחיות דיון  בהליכים פלילים בשל  הגשת בקשה להיתר או תכנית  בה צוין כי "פעולה מצד הנאשם להכשרת הבניה או השימוש הבלתי חוקיים לאחר שננקטו נגדו הליכים פליליים, אין בה כדי להצדיק הקלה בעונשו בגין מעשה העבירה, להבדיל מהתחשבות לעניין אפשרות של עיכוב ביצוע, בהתאם להלכות בעניין עיכוב ביצוע... על כן יש לדרוש ענישה חמורה ומרתיעה, כספית ואחרת,  גם אם בינתיים הוכשרה הבניה בדיעבד, שכן אחרת לא תהיה כל הרתעה מפני עבריינות בניה". המבקש בנה ללא היתר בהיקף רחב, זאת תוך זלזול מופגן ומעז פנים בגורמי אכיפת החוק ובהתעלם מצו הפסקה מינהלי ומצו הפסקה שיפוטי. אין איפוא, מקום להתערב בעונש שהושת עליו. אין מנוס: על בתי המשפט להכביד ידם על עבירות בניה בלתי חוקית נוכח החומרה שתוארה שוב ושוב בפסיקתו של בית משפט זה; ראו גם ע"פ 4650/08 ברנס נ' מדינת ישראל (והאסמכתאות דשם).

ח.        המבקש העלה בבקשה טענות משפטיות שונות שעניינן חוקיות הקנס שהוטל עליו, אולם לא תמך טענותיו; לא מצאתין גם בפרוטוקול הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, ועיקרי הטיעון לא צורפו. לא מצאתי איפוא להידרש לכך אלא בתמצית. לטענת המבקש לא קמה לבית המשפט האפשרות להטיל קנס יומי על פי סעיף 204 לחוק, שכן אין בידו של המבקש אפשרות להפסיק את השימוש החורג, אלא על ידי הריסת המבנה. גם מבלי להידרש לשאלה אם אכן הוטל קנס יומי, מוטב היה לטענה זו שלא תיטען. כעולה בבירור מסעיף החוק, בכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר קבלת ההודעה ניתן להטיל קנס נוסף, ונהיר לכל בר דעת כי כדי למנוע זאת על המבקש להרוס את המבנה, וזו בדיוק תכלית ההוראה. כך גם אין להתערב בחישוב מספר הימים שלגביהם נטען כי נמשכה העבירה, בתיק שבו הודה המבקש במועדי ההפרה. אין להיעתר אף לטענה, כי לא ניתן להעניש את המבקש בגין מספר עבירות על פי סעיף 204 לחוק. על פי סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, "רשאי בית המשפט להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהובאו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה". לא נפל לכאורה פגם בעונש שהטיל בית המשפט, שכן ענייננו בעבירה נמשכת, קרי, מדי יום ביומו נוצרת עבירה חדשה (רע"פ 8986/06 סוזה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ראו והשוו רע"פ 11920/04 נאיף נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במצב דברים זה אין מתעורר קושי בהטלת עונשים מצטברים.

ט.        נוכח האמור, אין בידי להיעתר למבוקש, וממילא גם לא לבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה ביום, ‏כ"א בכסלו תשע"א (28.11.10).

           תוקנה היום, כ"ב בכסלו תשע"א (29.11.10).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    רח

מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: